- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 8810/05
|
בש"א בית המשפט העליון בירושלים |
8810-05-א'
25.12.2005 |
|
בפני : שושנה ליבוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מתן חיים פרפרה 2. מרדכי פרפרה 3. רחל פרפרה |
: 1. ארתור גולדו 2. הסנה חברה לביטוח בע"מ 3. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |
| החלטה | |
בפני בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף.
פסק הדין ניתן ביום 28.8.05. העתירה הוגשה ביום 15.9.05. לטענת המבקשים, האיחור נבע מכך שהם טעו לחשוב כי תקופת הפגרה אינה באה במניין 15 הימים הקבועים בדין להגשת דיון נוסף.
נקודת המוצא לדיון בענייננו היא תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, לפיה עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. הרשם רשאי להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך. לאור אופיו של ההליך, אמת המידה שננקטה לעניין זה היא קפדנית יותר מזו המיושמת במסגרת הדרישה ל"טעם מיוחד" בהליך הערעור.
האם בעניינו הצביעו המבקשים על טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשתם להארכת המועד להגשת דיון נוסף?
התשובה לכך שלילית. ההלכה לפי תקופת הפגרה אינה נמנית במניין הימים להגשת דיון נוסף היא מושרשת וידועה. לפיכך, טעות זו, כשלעצמה, אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק מתן הארכה. המבקשים לא מצביעים על נסיבות מיוחדות נוספות אשר בכוחן המצטבר עשויות להגיע לכדי הטעם המיוחד הנדרש, שכן בין היתר, המדובר הוא בהליך אזרחי ולא פלילי והמבקשים 1 ו-3 מיוצגים על ידי עורך דין. זאת ועוד, עיון בפסק הדין נשוא בקשה זו ובעתירה לדיון נוסף מעלה כי סיכויי ההליך אינם טובים. עניינה של העתירה הוא בפיצויים שנפסקו למבקשים עקב תאונת דרכים בה נפגע המבקש 1. העתירה מושתתת על שני אדנים. האחד, טענת המבקשים כי בית המשפט דלמטה חייב היה למחוק כתב הגנה של המשיבים אשר לא קיימו, על פי הטענה, צווים חוזרים ונשנים לגילוי מסמכים. השני, זכות ההורים לפיצוי על נזקיהם. במסגרת זאת, נטען כי המבקשים 2 ו-3 זכאים לפיצוי על נזקיהם מכוח חוק לתיקון דיני הנזיקין (הטבת נזקי גוף) תשכ"ד-1964 וכן המשיב 2 טוען לזכאותו לפיצויים מכוח הילכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דהאן, פ"ד מד(3) 397). בפסק הדין נשוא הבקשה שלפני, התמקד בית המשפט במספר סוגיות בלבד שהעלו הצדדים, כאשר לגבי היתר נקבע על ידו כי אין להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית המשפט קמא. בין היתר, בית המשפט לא ראה לנכון לדון בטענת המבקשים לגבי הפרת הצו לגילוי מסמכים וכן בטענתם לפיצויים מכוח חוק לתיקון דיני הנזיקין. בנסיבות אלה, משסוגיות אלה לא נדונו לגופן ולא נפסקה בהן הלכה, ברי שאין מקום לאפשר דיון נוסף אשר תכליתו היא לבחון הלכות אשר יצאו מבית מדרשו של בית משפט זה. אשר להלכת אלסוחה, בית המשפט קבע בעניין זה שהמבקש 2 לא הוכיח כי נגרמה לו נכות נפשית כתוצאה מפגיעת בנו בתאונה. ברי כי בקביעה זו, אין כדי לבסס טעם לקיום דיון נוסף על פי הכללים הקבועים לכך בדין.
התוצאה היא, שהבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד בכסלו תשס"ו (25.12.2005).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
